ויש לכם חיית מחמד? יופי, הפוסט הזה בשבילכם!

או במילים פשוטות- פוסט על הגירה עם כלב לקנדה. פוסט זה נועד על מנת לתת את המידע הכי עכשווי ומפורט שאפשר על הגירה לקנדה עם כלב (כי כשאנחנו חיפשנו מצאנו המון מידע בתפזורת והייתי מתה שיהיה משהו כזה מרוכז איפשהו). במידה ואתם רואים פה אי דיוקים או מידע חסר- בבקשה תגיבו! כך שאוכל לערוך את הפוסט שנועד לעזור לאנשים חדשים.

נתחיל מהסוף- הכל אפשרי!

יש מעט בירוקרטיה שצריך להתעסק איתה אבל היא יחסית פשוטה וכל עוד עושים הכל לפי הצעדים הנכונים, יהיה בסדר.

שלב ראשון- תאמצו כלב!

שלב שני- האישורים שלפני.

לוודא שהכלב רשום עם מספר סידורי ושפנקס החיסונים שלו מעודכן כהלכה. בעלי כלבים נדרשים להציג רישיון בתוקף מהעירייה על אחזקת כלב.

את השלב הזה אפשר לעשות באמת כמה חודשים טובים לפני, כי זה בתכלס רק לוודא שהכלב חוקית שלכם ועומד בדרישות החיסון של המדינה שאתם נמצאים בה והמדינה שאתם טסים אליה- חיסון כלבת שנעשה בשנה האחרונה.

שלב שלישי- לקבוע פגישה אצל הוטרינר שלכם על מנת שיוכל למלא טופס שתצטרכו להגישו בהמשך לוטרינר המחוזי. במעמד זה תוודאו שהוטרינר שלכם יודע איזה פרטים צריך למלא עבור הוטרינר המחוזי, רובם המוחלט של הוטרינרים מכירים את הטופס הזה. במידה והוטרינר שלכם לא יודע למלא אותו, תלכו לוטרינר אחר. דוקטור גוגל יעזור לכם בהמלצה.

בשעה טובה, אתם אצל הוטרינר וכל מה שנותר זה להגיד לו- ‘אחי, אנחנו זזים לקנדה’ ולבקש ממנו שימלא את הטופס המדובר.

שלב רביעי- להזמין לכלב כרטיס טיסה. את זה כמובן תעשו מתי שבא לכם, אבל שימו לב שיש להזמין כרטיס טיסה נפרד לכלב לאחר שביצעתם את הרכישה של כרטיס הטיסה עבורכם, כי לא בהכרח יהיה מקום בבטן המטוס בטיסה הספציפית שלכם. אז חשוב לוודא את זה (לרוב זה לא בעיה, אבל שתדעו שיש אופציה כזאת, זה כבר קרה לאנשים ועדיף להיות זהירים) ולשאול את נציג חברת התעופה לגבי גודל הכלוב לכלב עבור הטיסה.

שלב חמישי- לקנות כלוב לטיסה!

גם את זה אפשר ומומלץ לעשות הרבה מראש. כלוב הטיסה צריך לעמוד בקריטריונים מסוימים שאתם יכולים לבדוק אותם מול חברת הטיסה שאתם משתמשים בה ספציפית, כי יש מעט שונות בין חברה לחברה (אנחנו בדקנו גם באתר של החברה שטסנו איתה וגם דיברנו עם נציג או חמישה בנושא הזה).

אנחנו טסנו טורקיש, אמרו לנו בטלפון מה הקריטריונים, בשדה תעופה עצמו הם בחנו ויזואלית לשנייה את הכלוב שלנו, אמרו לנו שהכלבה שלנו מתוקה והמשיכו ביום שלהם (אבל רק אחרי שכל נציגי טורקיש ליטפו לנו את הכלבה).

אני חושבת שהכי חשוב פה, זה לוודא שהכלוב פיזית תקין ועומד בקריטריונים המפורטים באתר של חברת התעופה איתה אתם טסים.

טיפ קטן וחשוב מכל הלב, תקנו את כלוב הטיסה כמה חודשים לפני הטיסה ותרגילו את הכלב שהכלוב טיסה זה מקום בטוח שאפשר לישון בו, עם חטיפים וצעצועים. הכלבה החרדתית מכלובים שלנו שרדה את הטיסה בטוב כי במשך חודשים בן זוגי אילף אותה לאהוב את הכלוב ולראות בכלוב כמקום מנוחה ולא כעונש. בסיום הטיסה קיבלנו כלבה מאושרת ולא מפורקת.

שלב שישי- וטרינר מחוזי! אז הויטרינר שלכם מילא טופס שבו הוא מעיד מתי נעשתה בדיקת הכלבת ושהכלב במצב פיזי תקין. האישור האחרון מגיע מהוטרינר המחוזי, שזה וטרינר מטעם הממשלה.

הכי חשוב לזכור– יש לוודא שההגעה לוטרינר המחוזי נעשית עד 10 ימים לפני הטיסה ולא מעבר. אל תבואו שבועיים לפני הטיסה לוטרינר המחוזי או משהו בסגנון. תזכרו שהקנדים לא אוהבים שנוגעים להם בבירוקרטיה. והם רוצים לוודא שהאישור הסופי ניתן כמה שיותר קרוב לטיסה.

לא צריך לקבוע תור לוטרינר המחוזי, אבל תבדקו ימי פעילות וכתובת, כי הם עובדים כמה שעות בודדות פעם בשבוע- שזה די והותר עבורם, אל דאגה. אל תהיו סנובים, תרימו להם טלפון לבירורים, זה נשמע שמשעמם להם ממש.

יום לפני ההגעה לוטריניר המחוזי, תכנסו לאתר משרד החלקאות ותשלמו אגרה שנקראת ‘בעלי חיים ליצוא (תעודה וטרינרית) – בעלי חיים אחרים (שאינם צאן או בקר)’- עלות האגרה היא 38.5 שקלים, עושים את זה אונליין ומציגים את המייל עם אישור התשלום לוטרינר המחוזי כשתראו אותו.

הוטרינר המחוזי יאשר שהכלב שלכם אחלה בחלה ומתאים לקנדה ויתן את הגושפנקה הסופית. שימו לב, שגם הוטרינר שלכם וגם המחוזי ימלאו את הפרטים בעט כחול. למה? כי מדי ירח מלא יש פקידים סופר קפדניים שיכולים להפיל על שטויות בקנדה. מה הסיכוי שזה יקרה? מאוד אפסי ככל הנראה. שווה את הסיכון? לא! אנחנו הבאנו איתנו עט כחול למקרה הצורך וגילינו שגם הוטרינר שלנו וגם הוטרינר המחוזי אשכרה ידעו על השטות הזאת והיה להם עט כחול מלכתחילה.

שלב שביעי- יום/יומיים לפני הטיסה קחו את הכלב לפארק האהוב עליו ותטיילו איתו, תנו לו חטיפים, פינוקים והזדמנות להריח את ישראל בפעם האחרונה. זה לא שלב הכרחי, אבל מומלץ באהבה רבה 🙂

שלב שביעי האמיתי- הגעה לשדה התעופה.

כשאתם תגיעו לשדה התעופה, אתם תצטרכו לתת את הכלב שלכם במעמד הצ’ק אין. ועל כן, תנסו לדחות את זה לרגע האחרון על מנת להיות עם הכלב שלכם כמה שיותר זמן. כשיגיע הרגע, תגיעו לצ’ק אין, תפקידו את המזוודות, בו זמנית בדרך כלל מישהו מחברת התעופה כבר יהיה לידכם, ורק יוודא שהכלוב תקין, לא גדול מדי ושאפשר להעלות אותו למטוס (הכלוב שלנו היה 101 ס”מ, ההגבלה בגודל הייתה 100 ס”מ, אבל אף אחד לא בדק בציציות את הנושא). לאחר שביצענו את הצ’יק אין והמזוודות נשלחו לבטן המטוס, הולכים עם הכלב והכלוב טיסה לאיזור של המטענים החורגים, מישהו בודק שאין פצצה מוחבאת בכלוב (תעזבו שרק הפלוצים של הכלבה שלנו יכלו להרוג את כל המטוס, אבל ניחא) וזהו- הגיע הרגע להכניס את הכלב לכלוב ומשם הוא יילקח למטוס ואתם תראו אותו רק לאחר הנחיתה כשתקחו את המזוודות. זה השלב שבו בוכים מלא. אבל מלא.

שלב שמיני- לצאת משדה התעופה!

נחתנו בקנדה, קיבלנו את הויזות ורצנו לאסוף את המזוודות, כי ליד המזוודות, ב’מטענים חורגים’, חיכתה לנו הכלבה הנרגשת שלנו. אחרי שהפסקנו להתחבק ולהתלקק, הכלבה הייתה בחיים ומאושרת ואני הייתי מבסוטה על החיים שלי! שימו לב, אסור להוציא את הכלב מהכלוב בשדה התעופה עצמו בגלל שיש שם כלבי שירות או משהו בסגנון.אני הוצאתי לרגע כי לא ידעתי, הכלבה שלי השתינה בשדה התעופה (תודה בובה), ניגש אליי קצין ביטחון נחמד והסביר לי שאסור והכנסתי את הכלבה שלי בחזרה לכלוב, הכל בסדר. כולם מבינים את הסיטואציה ושום דבר לא נעשה בעצבים.

בדרכנו החוצה במעבר הרשמי האחרון שבו בדקו אותנו, אחד הפקידים שאל אותי אם יש לי אישור/אגרה כלשהי עבור הכלבה. נחשו מה? לא היה לנו אישור כזה ואין לי מושג על מה מדובר עד היום!

מה שאני כן יודעת- נאמר לי שזו איזשהי אגרה ואפשר לשלם אותה במקום. אני מניחה שתגיעו עם כמה דולרים עליכם 🙂

בכל אופן, הבחור כנראה ריחם עליי (או חירטט אותי), כי הוא ויתר לנו על האגרה ושחרר אותה לקנדה הירקרקה בשלווה. חוץ ממנו, לא זכור לי אדם אחד שבחן את כל הטפסים והאישורים שעמלנו עליהם כל כך יפה לפני הטיסה. אבל עדיף להיות מוכנים.

עוד כמה הערות קטנות לדרך-

• שהכלב לא יאכל בערך 12 שעות לפני הטיסה, על מנת למנוע ענייני קקי (כלב מכוסה בצואה של עצמו כי הוא חירבן בשעה הראשונה שלה טיסה מרוב לחץ, זאת סך הכל חוויה שכולנו היינו רוצים להימנע ממנה)
• בלית ברירה בגלל הקורונה נאלצנו לטוס בקונקשיין דרך טורקיש. 19 שעות בכלוב עבור הכלבה למי שתהה. העובדים של טורקיש הם האנשים הכי pet friendly שיש. כשנפרדתי בדמעות מוגזמות מהכלבה שלי בשדה תעופה, הם נתנו לי את כל הזמן שבעולם, הפגינו רגישות והבנה לכל הסיטואציה ואני מרגישה שבאמת ובתמים- הם דאגו במקצועיות ורגישות לכלבה שלנו! השאירו אותי בהלם עם ההתנהלות הסופר אנושית שלהם.
• תקנו בקבוק מים שיתאים לכלוב הטיסה. תתרגלו את זה לפני הטיסה גם כן. ביום של הטיסה הכלב שלכם לא אמור להיות מופתע (גם אם לטובה).
• יש אנשים שמוציאים אישור ‘כלב תמיכה רגשית’, אנחנו לא עשינו את זה, אבל אני יודעת שזה לוקח כמה חודשים, עולה כמה שקלים ומאפשר לכם שהכלב יהיה עליכם בטיסה. אבל, קחו בחשבון שיש חברות תעופה שלא מאפשרות כלב תמיכה רגשית לטיסות ישירות מישראל לצפון אמריקה בלי קשר לאישור שיש לכם או לא (נראה לי שזה קשור לאורך הטיסה). אז לברר, לברר, לברר ולא לחשוב שאם יש לכם את האישור, אתם מוגנים בצורה מוחלטת.
• אייר קנדה לא מטיסים חיות מחמד בבטן המטוס בין יולי ל- 30 בספטמבר בגלל החום.
•  Terminal4pets- חברה המציעה לסייע לכם בתהליך בתשלום לא נמוך.האם הם קונים לכם את כלוב הטיסה ומבררים לכם מה המידות שצריך לחברה דרכה אתם טסים? נראה שלא.מזמינים לכם את הכרטיס טיסה ומבררים מול חברת התעופה שיהיה מקום בבטן המטוס? נראה שלא.האם הם הולכים לוטרינרים השונים על מנת לקבל את האישורים לכלב שלכם? נראה שלא. אז אני ממש לא מבינה על מה הם לוקחים את הכסף. אני לא באה להיכנס בהם ואני בטוחה שכולם אחלה והכל, אבל אני מודיעה רשמית- כל מי שצריך עזרה בנושא שיפנה אליי באופן פרטי. מבטיחה לעזור כמיטב יכולתי ובמידה ואם לא אדע איך, אפנה לאן שצריך. אני מרגישה שהם לוקחים כסף על כך שהמידע לא נגיש במיוחד ותו לא.
• לאלו שיטוסו בקונקשן דרך אירופה, שימו לב שבחלק ממדינות אירופה צריך להציג נוגדני כלבת ולא רק חיסון כלבת. נוגדני כלבת זה משהו מורכב יותר, שלוקח כמה שבועות (אם לא חודשים) להשיג. כל מדינה שאתם צריכים קונקשן בה, תוודאו שאין הגבלות מיוחדות על חיית המחמד שלכם. במידה ויש, תשיגו את האישור המתאים. הכל בר עשייה.

והכי חשוב, נשימות עמוקות . אני חושבת שירדו לי 100 טון של אכילת סרטים מהלב ברגע שראיתי את הכלבה שלי בכלוב אחרי הטיסה, מקשקשת בזנב ומחכה לחיבוק ממני.   אני פה לשאלות בפרטי ובפוסט עצמו אבל מעל הכל- אם יש לכם פניני חוכמה להוסיף בתגובות, אנא חלקו איתנו! אם יהיה פוסט מרוכז בנושא, זה יכול לעזור להרבה אנשים אחרים בעתיד.

בתמונה, נובה נהנית ממקלות מעץ מייפל (סתם מקל בפארק)

נדיה מקרוב ומייפל